פאף-ELEC היא חברה לא טיפוסית, עם היסטוריה קצת מטורפת, שמוכיחה שהעבודה משתלמת ושצריך להאמין בחלומות שלך.
כל עסק הוא, במקורו, סאגה של בחור קצת משוגע שהיה לו חלום מטורף לא פחות, אבל שבניגוד לכל אחד אחר, חלם אותו כל כך חזק שהוא הרגיש חובה להמשיך.
החלום הזה הוא פשוט, תשפטו בעצמכם: הקימו את חנות האידוי הראשונה בצרפת. בקיצור, מציעים את אותם מוצרים איכותיים כמו חנויות אחרות, אבל עם מחירים הרבה יותר נמוכים... הרבה הרבה יותר נמוכים.
בתקופה שבה כל כלי התקשורת מדברים איתנו על שחיקת כוח הקנייה ועל משא ומתן בין יצרנים לסופרמרקטים, כמוני, מיד תחשבו על המכולת המובילה בצרפת: מישל אדואר לקלר.
תשכח מזה עכשיו! כאן, שמו של האיש הוא Redouan KouaKoua, וזה כבר יוצא דופן (הוא בטח השתמש באגרופיו בבית הספר, ידידנו Redouan נגד האידיוטים הקטנים שכולנו הכרנו).
אבל מכיוון שזה לא הספיק, בניגוד למישל אדואר, המסע של רדואן הוא לגמרי מחוץ למסלול. כאן אין בית ספר לעסקים, אין משפחה גדולה שכבר עוסקת בנושא, להפך.
רדואן ובית הספר הם סיפור כושל שהסתיים לאחר הבגרות ושנה בלימודי משפטים. למרות ממוצע כללי טוב לאורך מחזור הלימודים שלו, הוא למד למבחני המחזור הראשון שלו בפקולטה... אבל הוא עצר הכל כדי להתקדם לעבר ייעוד שנראה לו הרבה יותר קונקרטי. וכך הצטרף רדואן לפעילות המסחרית של משפחתו: לא אימפריית אידוי שעליה יכול היה לסמוך אלא קצבייה.
עבור רובנו, כאן מסתיים הסיפור (טוב). הוא עבד עם בני הדודים שלו, הכיר לקוחה יפה, שאיתה התחתן, הם אהבו זה את זה כל חייהם והולידו ילדים רבים... שקר! טועה מאוד! לשכוח.
כן, רדואן עובד קשה במקצוע הקייטרינג הקשה שהיה שלו בכל יום בשבוע, אלא שהוא לא שוכח את הפרויקט שלו. הוא חוסך, מנהל משא ומתן עז על הרכבת המניות שלו, והולך למכור אותן בכל סוף שבוע בשווקים.
בעוד היומיים האחרונים של השבוע מתאימים לרובנו לשכיבה ראויה או אפילו לבילוי לילי במועדונים, הוא קם ב-3 לפנות בוקר, ומ-00 בבוקר הוא עומד מול הדוכן שלו. הכר את המותג שלך: פאף-ELEC.
פאף-ELEC, בראשו של רדואן, זה רעיון פשוט: איך לעשות טוב או טוב יותר מאחרים בהרבה פחות כסף כדי לאפשר לכולם לעבור מסיגריות לעולם העננים עם מעט משאבים. ומעל הכל: להציע לפחות את אותם שירותים ושירותים נוספים למה שנעשה בדרך כלל במקצוע.
התרגיל נמשך מספר שנים, ולאט לאט מגיעים לקוחות, רק שמחים לקבל את אותם מוצרים כמו אלה שנמכרים במקומות אחרים ושהם מוצאים בכל סוף שבוע במחירים ללא תחרות. שמח גם לקבל עצה אמיתית מותאמת לכל מקרה כי, ב פאף-ELEC, הוואפר הוא אינדיבידואל בפני עצמו, עם בעיות שונות ואינו נחשב חלק מעדר לקוחות שיוצב על אותו מדף. אבל בואו נמשיך.
המניה של רדואן צומחת, וכך גם המחזור שלה. כעת אין לו יותר מקום בחדר השינה של ילדותו. משלושת הקופסאות הגדולות בהתחלה, הקופסאות מוערמות כעת עד לתקרה.
הגיע הזמן שרדואן ייתן 100% בלעדי לחלומו. הגיע הזמן לקנות מחסן בגודל 40 מ"ר, במילים אחרות ארמון בהשוואה לשטח הפנים הראשוני של חדר השינה של הצעיר שלו.
לאחר מכן החברה ממריאה...נספר לכם הכל בפירוט, בשני המאמרים הקרובים (החברה, והפרויקטים בהווה ובעתיד).
מוסר ההשכל של הסיפור הזה פשוט. כפי שאמר שייקספיר: "אנחנו החומר שממנו נוצרים חלומות, והחיים הקטנים שלנו מוקפים בשינה."
רדואן מעולם לא לקח את הזמן לקרוא את שייקספיר. אל דאגה, גם היועץ שלו לא עושה זאת, אחרת הוא היה אומר לעצמו: "זה סיפורו של בחור שחולם להיות ה-Leclerc של האידוי".
Vapoteurs.net
